הטיול שלי לדרום אמריקה היה אחת החוויות המשמעותיות שעברתי מאז השירות הצבאי שלי. טסתי לטיול לבד ואחרי חודש במדינת פרו עברתי למדינת בוליביה ואז החברה הכי טובה שלי הצטרפה אליי וטיילנו יחד עוד שישה חודשים. הזמן המשותף שלנו היה כל כך חווייתי ומלא באירועים מצחיקים, עצובים ומכוננים. היה לי ברור שלא יכול להיות שהזיכרון היחיד שיהיה לנו מהטיול הזה יהיה תמונות מהפייסבוק והחלטתי להכין לה אלבום תמונות של שתינו מהטיול. המטרה של האלבום תמונות היא שתישאר לה מזכרת מוחשית, אישית ויפה של שתינו מהטיול. היה מדובר בפרויקט לא פשוט כלל
היו לנו מאות אם לא אלפי תמונות יחד והאיסוף שלהן מהמצלמות, טלפונים ניידים ומהפייסבוק (על ידי אנשים אחרים שהעלו לרשת תמונות שלנו). היה מאתגר מאוד לאסוף את כל התמונות שלנו יחד ולהתחיל לערוך אותן בסדר כרונולוגי ולהחליט אלו תמונות צריכות להישמר ועל אלו אפשר לוותר. אלבום תמונות צריך להיות ערוך בטוב טעם ולא להיות עמוס מדיי או כבד מדיי כי אחרת הוא הופך למעייף וקשה להסתכל בו עד סופו וחבל. החלטתי לערוך את האלבום תמונות באמצעות תוכנה דיגיטלית. מעולם לא הייתי יצירתית ולא רציתי שהרעיון שלי ייהרס בגלל שתי הידיים השמאליות שלי. כאשר חיפשתי את התוכנה שבה ניתן לערוך את האלבום תמונות חיפשתי את התוכנה הכי ידידותית למשתמש והכי פשוטה שניתן משום שלא היה לי זמן או סבלנות לבזבז על לימוד תוכנה מסובכת
המטרה הייתה להציג את התמונות המשותפות שלנו יחד ולשתול כל מיני משפטים מצחיקים או הפניות לאירועים שחווינו יחד משום שאלו הם הזיכרונות הכי חשובים שרוצים לזכור מטיול שכזה. הרי בסופו של דבר תמונות באלבום תמונות באות לשרת את הזיכרון שלנו לחוויות ולא שום דבר אחר כי לצורך העניין אפשר סתם לקחת רקע ולשתול בו את האנשים שרוצים לפרסם ולא יהיה בכך שום משמעות. כאשר בוחרים תמונה צריך לחשוב מה התמונה הזו מספרת. מה יש בה שרוצים שייזכר ומתוך המקום הזה לשבץ אותה. כאשר לוקחים את התמונות לאלבום תמונות ברצף של סיפורים הוא הופך לבעל משמעות
